השפה הערבית המדוברת – להגים פופולאריים ומה שבניהם

 

לפני כעשרים שנה, כשהתחלתי לעסוק בהוראת השפה הערבית,
נתקלתי לראשונה בוויכוח המוכר לרבים:
מה חשוב יותר ללמוד?  “ערבית מדוברת” או “ערבית ספרותית”.

ובכן אני מודה שעצם השאלה מותירה אותי מבולבל שוב ושוב.

וכי יעלה על דעתו של איש מכם לשאול שאלה זו בקשר לשפה האנגלית? 

האם רוצה מישהו מכם ללמוד את הדקדוק והתחביר של השפה האנגלית מבלי
שיוכל לנהל שיחה בשפה זו?

השפה הערבית אינה מורכבת משתי שפות.
החלוקה בין הערבית המדוברת והערבית הספרותית
היא חלוקה מלאכותית שאינה קיימת. 

בבית הספר לומד כל ילד ערבי את השפה המכונה “פוסה’א”.

משמעות המילה – צחות לשון. הכוונה במונח זה לאותם כללי דקדוק ותחביר “נכונים”
שניתן לפגוש במהדורת החדשות ובעיתון.

נכון, יש מבנים דקדוקיים האופייניים לצחות לשון זו ואף מילים מעטות שאינן נהוגות בשימוש בדיבור. 

אך, האם זו שפה שונה שיש ללמדה כאילו הייתה שפה נפרדת ? לא ולא.

כדי להגיע להבנה מושלמת של מהדורת החדשות וכדי לקרוא בהנאה ספר בערבית,

יש לאחוז באוצר מילים רחב ולצבור ידע בדקדוק ובתחביר ואת זאת ניתן להשיג על ידי לימוד ערבית 

ללא הפרדה בין הערבית המדוברת לערבית הספרותית.

אחד הספרים המרתקים שקראתי לאחרונה נקרא הנערות מריאד’ (بنات الرياض). 

זכור לי כי לאחר קריאת הספר צפיתי בריאיון עם המחברת
רג’אא עבדאללה אלס’אנע (رجاء عبدالله الصانع) .

היא סיפרה כי הספר התקבל בעולם הערבי בהתלהבות עצומה אך משך אליו גם
לא מעט חיצי ביקורת. 

חלק מאותן חיצים כוונו אל עצם חשיפת מצבן האמתי של הנערות בסעודיה. 

ביקורת נוספת וחריפה לא פחות גרר השימוש שעושה המחברת
בשפה הערבית התיקנית -הפוסה’א (الفصحى) 

לצד כתיבה בשפה המדוברת בסעודיה.

הסופרת מעבירה אותך, הקורא מן הפוס’ה’א אל המדוברת בקלילות וללא כל התראה.

השיחות בין הנערות נכתבות בערבית הסעודית המדוברת. מצאתי קסם רב בכתיבה זו.

סופרים נוספים נוהגים כיום כמו רג’אא אלס’אנע. הסופר המצרי עלאא אל אסואני (علاء الاسواني)

משלב נפלא בין השפה הערבית המדוברת לספרותית 

בספריו: “בית יעקוביאן” (عمارة يعقوبيان), “שיקגו” (شيكاغو)  ו”מועדון המכוניות” (نادي السيارات) . 

בשלות הרומנים עושה אלאסואני שימוש בפוסה’א לצד הערבית המצרית המדוברת.
ספריו נקראים בכל רחבי העולם הערבי

ואיש אינו מתקשה בהבנת הטקסטים הכתובים בערבית המצרית המדוברת.

העולם שבו אנו חיים משתנה לנגד עינינו ללא הרף.

אנו חיים בעידן שבו הטלוויזיה תופסת מקום רב ומרכזי בכל בית.

תחנות לוויין ערביות רבות משדרות את תכניותיהן לכל רחבי העולם
הערבי ממרוקו שבמערב ועד עומאן שבמזרח.

תכניות אירוח ושעשועונים ממלאים את מסכינו ואנו רואים כיצד בתכנית אירוח
מתארחים באולפן אורחים מארצות ערב השונות.

החל ממנחה התוכנית וכלה באחרון האורחים, כל אחד מדבר
את הערבית המדוברת הנהוגה במקום מושבו.

כולם מבינים איש את רעהו. אחת התכניות האהובות עלי היא “נוורת” (نوّرت). 

מנחת התכנית ארוא (اروى) היא זמרת ומגישה שמוצאה מעניין: אביה תימני,
אימה מצרייה והיא עצמה נולדה וגדלה בכווית.

היא מערבת בשפתה להגים שונים ועוברת בקלילות בין להגי המפרץ,
ללהג התימני ומשם ללהג המצרי.

אורחי התכנית באים מכל רחבי העולם הערבי ומנהלים שיחה חופשית ונעימה המשולבת בהומור.
כל אחד בלהגו.

ואם תשאלו: ובכן איזה להג תמליץ לנו ללמוד ? תשובתי היא: לימדו היטב את השפה הערבית. 

השיגו שליטה בערבית. אין זה משנה איזה להג תלמדו. 

כשתשיגו שליטה באחד מלהגי השפה הערבית תוכלו לנהל שיחה נעימה
עם כל דובר ערבית והעיקר תוכלו ליהנות משפה נפלאה ותכירו תרבות מלהיבה.

בהצלחה, עאמר.