עידן לוסטיג מתל אביב למד ערבית בדיוואן ורקד דבקה לצד כוויתי

פיירוז מתנגנת ברקע, כתובות המייל החדשות של רבאב ואת’אר כבר ברשימה.

 המצלמה מורידה את התמונות למחשב ואני – עדיין בירדן.

 “פֻרְסָה סָעִידֶה” אומרים – הזדמנות טובה, וזו אכן אחת כזו.

 רציתי לנצל אותה ולהודות לך מכל ליבי על קורס ערבית מופלא וטיול מדהים שלבטח ילווה אותי עוד שנים רבות.

 בזיכרונות. בתובנות. בנופים. בניחוחות.

 לפני כמעט שנה שוטטתי באינטרנט.

 לשמחתי, מונחה באיזו אינטואיציה פנימית הגעתי אל קורס ערבית מדהים שלך ונחשפתי לעולם ולתרבות הערבית.

 הייתה זו היחשפות מהצד האמתי – הצד האנושי הבלתי אמצעי של השפה, הסיפורים, השירים, הבדיחות  ובעיקר – האנשים.

 מי היה מאמין שארקוד דבקה לצד כוויתי, סעודי, ירדני ורק אללה יודע מי עוד, מונחה על ידי את’אר? מי היה מאמין שאדבר על החיים והתרבות עם נרמין? שאתווכח עם רבאב? וכל זאת לא לערב אחד של מפגש, או סמינר שראשית וסוף לו, אלא כחלק מרצף חיי, כחלק ממה ש-אולי, אינשאללה, היא תחילתה של חברות אמיתית? שוב תודה מקרב הלב.

 נתראה בקרוב (הדיסק עם התמונות ממתין…)